ניתוח קרע בגיד אכילס:

(המשך מעמ' קודם)
 
הביטוי הקליני: כאב עז פתאומי לאחר החבלה מלווה בתפיחות ניכרת עם שטף-דם נרחב סביב השוק הרחיקנית, הקרסול  והעקב. בבדיקה קלינית ניתן למשש פגם בשלמות הגיד ומוצאים מבחן ע"ש טומסון (מבחן סחיטת שריר הסובך) עם תוצאה פתולוגית (=לא תקינה).
 
האבחון: מתבצע באמצעות בדיקת  אולטרה-סאונד של גיד אכילס שמזהה את הקרע את מיקומו וגודלו. ניתן להדגים קרע גם בבדיקת MRI.
 
הטיפול: במקרים שבהם קיים סיכון מוגבר בניתוח עקב מחלות פנימיות קשות או סתימות קשות בעורקי הרגל אפשר לטפל שמרנית ע"י קיבוע הרגל בגבס ארוך (=גבס עד אמצע הירך) למשך תקופה של כ-3 חודשים ופיסיותרפיה בהמשך. בשיטת הטיפול השמרני קיים סיכון לקרע חוזר בעתיד הקרוב בשכיחות של כ-10%. בשאר המקרים הטיפול בד"כ ניתוחי.
 
הניתוח: כולל תפירה ניתוחית של הקרע. קיימות שתי שיטות לתפור את הגיד:

1. שיטה "פתוחה"- מבצעים חתך בעור לאורך הגיד, תופרים אותו ותופרים את העור.
2. שיטה "סגורה"(ניתוח מילעורי PERCUTANEOUS)- מבצעים מספר חרירים זעירים בעור ודרכם משחילים חוט שבאמצעותו תופרים את הגיד.

לא כל קרע מתאים לניתוח בשיטה ה"סגורה", אולם יתרונותיו בריפוי מהיר יותר של הרקמות הרכות, בפחות סיכוי לסיבוכים בריפוי פצע הניתוח ובמניעת קיומה של צלקת ארוכה בשוק האחורית.

הניתוח מבוצע בהרדמה אפידוראלית (זריקה בגב) או כללית .
הרגל לאחר הניתוח מקובעת בגבס למשך 6 שבועות וההליכה היא ללא דריכה בעזרת קביים.
משך ההחלמה כ-3 חודשים.