עד שנות השמונים לערך, סברו בעולם הרפואה, כי המיניסקוס הינו שריד אבולוציוני לא נחוץ. ממש כמו האפנדיציט. גישה זו הובילה לכך שבניתוחי ברך שבוצעו הוסר המיניסקוס כולו. גם במקרים בהם לא נצפה כל קרע או נזק למיניסקוס היו מסירים את המיניסקוס.
עם השנים התבררה הטעות. עולם הרפואה נחשף לחשיבות המיניסקוס ולתפקידו המהותי בתפקוד הברך.
מחקרים הראו, שמטופלים אשר הסירו את המיניסקוס, מסיבה זו או אחרת, העלו את הצורך בהחלפת ברך בטווח של 40 שנה בפי 132% אל מול מטופלים אשר לא הסירו את המיניסקוס.
מחקרים נוספים שבאו בעקבות חשיפה זו הובילו להבנה על תפקידו ומהותו של המיניסקוס כבולם זעזועים בברך ומגן על הסחוס. מאז, לשמחתנו, ההתייחסות של עולם הרפואה למיניסקוס קיבל תפנית החשובה לבריאות הברך ולתפקוד הסובלים מפגיעה או מקרע במיניסקוס.
קרע במיניסקוס. הסיבות, הגורמים, התופעה.
עם השנים, המניסקוס מאבד מעוביו וגמישותו וחשוף לקרעים. מחקרים מראים שבקרב בני השישים, גם אם לא סובלים כל כאב, קיים
קרע במניסקוס אצל - 50% מהאנשים – כן, אצל אחד מכל שניים המניסקוס קרוע. לעומת זאת, במקרים לא מעטים קרע במניסקוס מסתמן ככאב חד בברך וירידה תפקודית, צליעה וקושי בהליכה. על אף שהכאב החד והפתאומי מפחיד, לרב אין צורך להיבהל.
מרבית קרעי המניסקוס, בייחוד מעל גיל 40, הינם קרעים דגנרטיביים, קרעים הנובעים מאיבוד הגמישות והעובי במניסקוס. המחקרים וההמלצות הרפואיות מצביעים על כך שבמרבית המקרים הללו אין צורך לנתח, במפרק קיימים אנזימים אשר מפרקים בעדינות את האזור הקרוע ומשאירים את שאר המניסקוס. ישנם רופאים הנוהגים להמשיל את המניסקוס למעיל ומסבירים כי כשם שבקור ובסערה עדיף להיות עם מעיל עם חורים מאשר ללא מעיל כלל כך הוא הדין לגבי מניסקוס, עדיף עם כמה שיותר מניסקוס גם אם קיימים קרעים.
ישנם קרעי מניסקוס אשר מומלץ לנתח, מדובר בקרעים טראומטיים, כאלו שנגרמו בשל פציעה, אשר גורמים לנעילה של הברך בכיפוף. קרעים אלו נקראים "קרעי ידית דלי", חלק מהמניסקוס הקרוע מתרומם ו"מתלבש" כידית דלי על קצה עצם הירך, דבר המביא לתקיעת הברך בכיפוף ללא יכולת יישור. מרבית המקרים הנ"ל יגיעו למיון ויטופלו במהירות – איש לא מסוגל לתפקד עם ברך תקועה בכיפוף.
כיצד מטפלים בקרע במיניסקוס
כאמור, במרבית המקרים של קרע מניסקוס, הטיפול הינו שמרני – ולא ניתוחי. שימוש בנוגדי כאב ודלקת מנוחה ופזיותרפיה. אפשרות טיפולית נוספות הינה זריקות. במקרה של קרע מניסקוס, ייתכן שזריקת סטרואידים תסייע בהורדת הכאב לזמן מסוים. במקרים הנדירים בהם מחויב המקרה בניתוח הרי שניתוחי מניסקוס יבוצעו ברובם המכריע בצורה ארתרוסקופית – כניסה לתוך מפרק הברך עם מצלמה ועם כלים כירורגים המאפשרים להימנע מפתיחה של הברך.
האפשרויות הניתוחיות מתחלקות לשתיים, תפירה של המניסקוס הקרוע או חיתוך של האזור הקרוע. תפירת מיניסקוס נדירה יותר ונעשית לרב, אצל צעירים עד גילאי העשרים. ברובו של המניסקוס אין כלל אספקת דם ולכן תפירה לא תביא לאיחוי, אך אם הקרע הוא באזור עם אספקת דם טובה, תפירה על ידי מנתח- ארתרוסקופיסט מיומן יכולה לאפשר איחוי.
