כף רגל סוכרתית משפיעה על כמעט 6% מחולי הסוכרת והיא כוללת תופעות כמו: זיהום, כיב או הרס רקמות כף הרגל. כף רגל סוכרתית עלולה לפגוע באיכות החיים של החולים ולהשפיע על חיי החברה ועל הפרנסה שלהם. כשהמחלה מחמירה, ייתכן שיהיה צורך בקטיעה. רוב הקטיעות מתחילות בכיבים וניתן למנוע אותן באמצעות טיפול טוב ברגל ובדיקות קבועות להערכת הסיכונים להתפתחות של סיבוכים בכף הרגל.
טיפ ראשון: לדעת מה גורם לכף רגל סוכרתית
סוכרת בלתי מבוקרת גורמת להתפתחות של נוירופתיה היקפית, שהיא פגיעה בתאי העצבים בעורקים ההיקפיים. שלא כמו במקרה של ורידים בולטים – הנגרמים גם הם בשל בעיות בזרימת הדם אך ניתנים לטיפול למשל, ב
הזרקות קצף – הנוירופתיה הפריפרית מסוכנת מאוד ועלולה להוביל לכיבים ברגליים שיסתיימו חלילה בקטיעה. מחלת הסוכרת עלולה לגרום להרס העצמות, המפרקים או הרקמות הרכות, תופעות שהן נפוצות במיוחד באזור הקרסול וכף הרגל. שילוב של נוירופתיה עם עומס רב מדי על כף הרגל, פגיעה חוזרת ונשנית בכף הרגל (פצעים, יבלות), או דלקת בעצמות עלול לגרום לשברים, נקעים ועיוותים בכף הרגל. לכן הטיפ החשוב ביותר לחולי סוכרת הוא להגן על כפות הרגליים. חוסר מודעות ואי טיפול בפצע שהתפתח בכף הרגל, עלול להסתיים בכי רע.
טיפ שני: להיבדק באופן קבוע על ידי הרופא
בדיקה יסודית של כף הרגל חשובה מאוד לאיתור מוקדם של בעיות בכף הרגל. סקירת כף הרגל למציאת סימנים לנוירופתיה היקפית יכולה לסייע לרופא לזהות אם אתם בסיכון להתפתחות כיבים בכף הרגל. היסטוריה של כיבים, קטיעות וחוסר שליטה בגלוקוז – מגדילים את הסיכון להתפתחות נוירופתיה. כאשר הרופא יבדוק אתכם הוא יחפש סימנים כגון:
-
אלח דם
-
זיהום
-
נפיחות
-
נראה כי כף הרגל חולה
-
מראה כף הרגל נראה לא נורמלי
בכול ביקור שלכם אצל הרופא הוא יבדוק את כפות הרגליים שלכם באופן קבוע תוך ויעקוב אחר סימנים למחלות שונות, כמו כיב או גנגרנה. הרופא יחפש נגעים בכף הרגל אשר מגבירים את הסיכון להתפתחות כיבים, כגון:
-
זיהום פטרייתי
-
סדקים בעור
-
ציפורניים מעוותות
-
יבלות
-
עיוותים (כגון בוהן פטיש, בוהן טופר)
הרופא יחוש את טמפרטורת כפות הרגליים שלכם באמצעות כף היד שלו. כף רגל קרה עלולה להצביע על איסכמיה (ירידה באספקת הדם לרקמה), כף רגל חמה מדי שמלווה באדמומיות ובנפיחות, עלולה להצביע על דלקת.
טיפ שלישי: לנקוט בצעדי מניעה
-
הרופא ימליץ על תדירות בדיקת כפות הרגליים שלכם. אנשים בסיכון נמוך יכולים להסתפק בבדיקה שנתית.
-
יש חשיבות רבה לטיפול בכף הרגל תוך שליטה ברמות הגלוקוז שלכם.
-
מעקב תכוף יותר מומלץ לאנשים בסיכון בינוני או גבוה, כגון חולים עם עיוות בכף הרגל, או חולי סוכרת שאובחנו בבדיקה האחרונה שלהם, בנוירופתיה פריפריאלית או במחלת עורקים היקפית. אין צורך בבדיקה חוזרת של נוירופתיה שכבר אובחנה. אין הוכחה במחקרים שחל היפוך במצב הנוירופתיה.
-
חולים עם מחלת עורקים היקפית אסימפטומטית (שלא מראה כל סימפטומים), צריכים להיות במעקב ולקבל את הטיפול המקובל למחלה פריפריאלית.
-
אם אתם סובלים מיבלות או מעיוותים בבוהן, הרופא יפנה אתכם לפודיאטר (מומחה בבעיות הנוגעות לכף הרגל והקרסול), כדי לשלוט במחלה ובגורמי הסיכון ועל מנת למנוע זיהום, גנגרנה, קטיעה או מוות.
טיפ רביעי: לשלוט ברמות הגלוקוז בדם
שליטה מוקדמת וטובה ברמות הגלוקוז שלכם, היא יעילה מאוד במניעת נוירופתיה. אם כי אין די מחקרים שמראים כי שליטה בגלוקוז יכולה לשנות את מצב הנוירופתיה, להפיך. הרופא ידון אתכם על רמת הסוכר האופטימלית בדם שלכם, ויהיה עליכם לעקוב אחר הנחיותיו, כדי למנוע או להאט את ההתקדמות של הנוירופתיה הפריפרית.
טיפ חמישי: לנעול נעליים מתאימות
נעליים סגורות גורמות להזעה, והזעה עלולה לגרום לזיהום פטרייתי, במיוחד בארצות חמות. באופן אידיאלי, נעליים לאנשים עם סוכרת צריכות להיות עם מקום רחב לבהונות, ריפוד רך, עומק נוסף, כדי להתמודד עם עיוות כלשהו אם נדרש, ושרוכים או סקוטש שיוכלו לסגור היטב את הנעל על כף הרגל. אם אתם רוכשים זוג חדש של נעליים, מומלץ לנעול אותם מדי יום במשך זמן קצר בלבד, עד שהנעליים יהיו נוחות לכם. אם יש לכם כיבים בכף הרגל או בעקב, תצטרכו למצוא נעליים מתאימות שיאפשרו לכיב להתרפא, וימנעו הישנות של כיבים.
* מאמר זה אינו מהווה שום תחליף לייעוץ מקצועי.